#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. א אלו דברים לא הוי הפסק בין ברכת המוציא לאכילה (3)?	רב אמר שטול ברוך לא הוי הפסק אבל הבא מלח הבא לפתן הוי הפסק, ור' יוחנן אמר שאף זה לא הוי הפסק, אבל גביל לתורי הוי הפסק. ורב ששת אמר שאף זה לא הוי הפסק שאסור לאכול קודם שיאכיל הבהמות דכתיב &quot;ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת&quot; קודם הבהמות ורק אח&quot;כ ואכלת ושבעת.	ברכות מ.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. ב מה מברך על הירקות ומדוע, וכיצד הלכה?	ת&quot;ק אומר בורא פרי האדמה, ור' יהודה אומר בורא מיני דשאים דכתיב &quot;ברוך ה' יום יום&quot; כל יום ויום וכן כל מין ומין תתן לו מעין ברכותיו.</p><p dir='rtl'>א''ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא אין הלכה כרבי יהודה.	ברכות מ.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. ג 'בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא' כמאן?</p><p dir='rtl'>'ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא' פשיטא?	כר' יהודה שאומר שעיקר האילן זה הארץ, גבי המביא ביכורים ונעקר האילן שר' יהודה אומר שמביא וקורא.</p><p dir='rtl'>לא נצרכה אלא לר' יהודה שאומר שהאילן שאכל ממנו אדם הראשון היה חיטה.	ברכות מ.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. ד [מה היה האילן שאכל ממנו אדם הראשון (3)?] מהו גדר אילן כדי לברך בורא פרי העץ?<p dir=""rtl""></p>"	"אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין שנאמר &quot;וישת מן היין וישכר&quot;, רבי נחמיה אומר תאנה היתה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, ר''י אומר חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.<p dir=""rtl"">אפ' לר' יהודה לענין ברכות גדר אילן היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא (ענף) והדר מפיק, אבל חיטה שאין גווזא שיציא פרי חדש אינו מברך העץ.</p>"	ברכות מ.		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ: א 'על כולם אם אמר שהכל יצא' מה הדין בפת וביין?</p><p dir='rtl'>ומה הדין המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות?	רב הונא אמר שעל פת ויין לא יצא ור' יוחנן אמר שיצא.</p><p dir='rtl'>ראה פת ואמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שעשאה וכד' ר' מאיר אומר שיצא (אם הזכיר שם), [וכן נראה בגמרא עיקר] ור' יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא. ואין זה קשור למחלוקת הנ&quot;ל, שכאן הזכיר פת, ולאידך, אמר טופס ברכה שתקנו חכמים.	ברכות מ:		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ: ב האם בברכה כדי שיהיה עליה שם ברכה צריך שיזכיר שם או מלכות?	רב אומר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אומר (שם) ומלכות. [ונחלקו בביאור הפסוק &quot;לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי&quot; לא עברתי מלברכך ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו, ור' יוחנן תני ולא שכחתי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו].	ברכות מ:		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ: ג על אלו דברים אומר שהכל?	"על כל דבר שאינו יונק מהארץ&nbsp;&nbsp;דהיינו אפ' כמהין ופטריות.<p dir=""rtl"">על דבר שהתקלקל כגון פת שעפשה יין שהקרים ותבשיל שעבר צורתו, כל מיני קללה, כגון חומץ נובלות וגובי, ור' יהודה אומר שעל מין קללה אין מברכים כלל.</p>"	ברכות מ:		ו' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ: ד מאי נובלות (שמברך עליהם שהכל) ונובלות תמרה (שהוזכרו גבי הקלין שבדמאי)?	נובלות - ודאי בושלי כמרא, שבתמרי דזיקא מברך עליו העץ.</p><p dir='rtl'>נובלות תמרה - נחלקו ר' זירא ור' אילעא חד אמר בושלי כמרא, וקשה עליו למה כאן נקראו נובלות סתם ושם נובלות תמרה, וחד אמר תמרי דזיקא [כשעשאם גורן].	ברכות מ:		ו' פרק
